Ҿ˹˹ѧ
PDF
ePub

ואת צוארו: ויבא יעקב את־נזיר אל־אביו ויהי כשמע יצחק את קולו שמע כי קול יעקב הוא ויקראהו אליו ומש ויאמר הקול קול יעקב והידים ידי עשו עתה אם בני עשו אתה הגש לי מצידך ואכל ואברכך ויגש יעקב לו ויברכנהו אביו: וככל ית יצחק לברך את בנו יעקב ויבא עשו מן הציך ואחרי-כן-אשר זר נזיך גט הוא בא אל-יצחק אביו: אז ידע יצחק עקבת רבקה ויעקב ויחרד רעשי צעק צעקה גדולה מאר ומרה בלבו וישטם עשו את-יעקב על־הברכה אשר, ברכו אביו ויבקש את-נפשו: ותרע זאת רבקה ותאמר ליצחק לבנה נהקט קום ברח־לך אל־לבן אחי וישבת עמו ימים אחרים ער־אשר חשוב חמת אחיך וישכך את־אשר עשית לו: ויעש כן יעקב ויושע את נפשו מיך עשו אחיו:

ויהי בלכת (הלך .rad) יעקב חרנה (locale ה) ויבא אל-מקום אחר ויהי ערב וכקחתו (לקח .rad) אבן וכשימו על-ראשד ריישן וחנה בחלום ראה סלט והוא נגע בשמים ולמטה נגע בארץ: וירא יעקב את מלאכי-אלהים יורדים ועלים בו ואלהים הוא עמד על ראש הסלם ומדבר לי לאמר יהוה אני אלהי אברהם ויצחק אביך והפני נתן לך את האדמה אשר שכבת שם לך וזרעך לעולם ועד: ויקץ (קיץ .rad) יעקב וילך אל־ארץ אשר קדמה (locale ה) ובשׂאתו (נשא .rad) את עיניו ראה באר אחת בשדה ושלשה עדרי צאן: והנה רחל בת לבן באה עם הצאן וידע יעקב למי עדרי הצאן האלה ובת־מי הבתולה הזאת וישמח' שמחה גדולה מאד וישא את־קולו ויבך:

(f. Gramm, p. 101. 2nment. 3. o; britte auf, p. 18. 3. c.)

ואחרי כן-אשר השקה יעקב את־צאן רצה (ריץ .rad)

רחל ותגר כל הדברים האלה לאביה: וישב יעקב עם לבן ויעברהו. שבע שנים ברחל:. ויהי ככלות הימים ויתן לו לבן תחת רחל את לאה הגדולה מבנותיו: ובבקר. ידע יעקב את המרמה ויתעצב בלבו: ויעבר ,שבע שנים אחרות ברחל: ויולד יעקב שנים עשר בנים מכשיר (אשׁה .rad) לאה ורחל ממשפחותיהן ולפה ובלהה :

[ocr errors][ocr errors]

ויעשר יעקב ויפרץ מאר מאר ויהי לו צאן רבות שפחות ועברים וגמלים וחמרים: ויקנאו בו בני־לבן וירא יעקב את־פני- לבן כי איננו עמו כתמול שלשום וידבר לנשיו רחל ולאה ויקם וישא את־בניו ואת־נשיר ואת־כל־מקנרו לבוא אל־יצחק אביו: וידע לבן זאת וידוף אחריו דרך שבעת ימים וירבק אתו: ויהי כמוהר לבן בחלם וידבר מטוב עם-יעקב ויכרתו ברית לבן ויעקב: וכלקטם (לקט .rad) אבנים יבש גל אשר יאכלו שם ויקרא יעקב למקום לזה גלעד: ולבקר יפרדו איש מרעהו. וישב. (שוב ,rad) לבן אל-מקומו ויעקב הלך לדרכו:

}

שן (fut

.
apoc
.
P ,שנה .rad) גם יהיה בדרך
הוה אתשם יעקב ויקרא לו ישראל. יען כי שרה
עם אלהים ועם אנשים ויוכל כי יאבק עמו איש
עד עלות השחר: ויהי בבוא יעקב אל-ארץ עשר אחור
ויפחר פֿחר גדול. מאר וישלח אחרום מעבריו לפטר
אל- עשו להשתחות לו: וישבו אליו המלאכים להגיד
לו כי גם עשו אחיו הלך לקראתו עם ארבע-מאות
אישׁ: וכשמע זאת יעקב ויחן (הצה, .rad) את־העם
ואת-הצאן לשני מחנות ויקח מן הבא בין מנחה
לאחיו וישלחה לפני אחיו : ואת-עבדיו צוה כי יסגשכם

עשו ואמרתם מנחה היא מיך יעקב עברך שלוחה לך וגם הוא אחרינו : ויהי כאשר ראה יעקב את־עשר אחיר עבר לפני כשיר ושפחותיהן עם בניו וישתחו(* ארצה שבע פעמים: ועשו -רץ לקראתו וישקהו ויבט : ולא יאבה עשר לקחת בראשונה מנחת יעקב אחיו כי־אם בפצרו בו לקחה : כן יפרדו בשלום איש מאחיך וישב (שוב .rad) ביום ההוא עשו לדרכו ויעקב שכן בספות לאשר יקרא כה יען כי בנה שם את-סתיו :

ויוסף את-אשר הוליך יעקב מרחל אשתו נאהב לאביו מפל־אחיו ויעש לו ישראל, כתנת פסים: ויוסף אם שמע רבת. אהיך מהר להשיב כל אשר, ידע לישראל אביו : ויספר גם. יוסף את חלומותיר לאחיו, אשר הגד בירם כי, מלך או שר אחיר להיות הוא: וישנאו בני ישראל את־יוסף על-כל-זאת: ויהי ביום אחר וישלחהו אביו לראות את-שלום אחיו ואת-שלום הצאן: ויהי בראותו בני-ישראל מרחק וידברו איש אל-רעהו לאמר נהרגהו: ויגש יוסף ויפלו עליו אחיו וישלכהו בבור אחר "אשר לא מום בו:". ובאכלס עוד: לחם ראו שמאלים באים אליהם וירדים מצרימה: ויעלו את־יוסף מן־הבור ויסגרו בין האנשים סחרים האלה וימכרהו להס:' ויקחו בני יעקב את־כתנת-יוסף ויטבחו. גדי עזים ברמן אשר "טבלו הכתנת נישלחהו אל אביהם: ויהי בראות ישראל "את- לבוש בנו ידידו ויאבל מאר : ויבך ויקרא בקול גדול

כג חיה רעה. טרוף תטרף את־יוסף בני, וימאן גלהפחם:

*) . Sraman. pag. 1o5. 3. ttttte 2fuf. Pag. 120, 17.

והישמאלים באו אל־מצרים וימכרו את־ יוסף לפוטיפר והוא סריס פרעה: ואחרי כן אשר אדניו פקדו על - כל-אשר לו ותרא אשת' המצרי כי נחמד למראה הוא וחכמך עליו אהבתה ותנס (נסה .rad) את־יוסף ולא יאבה, לעשות לה כרצונה: ותשנא האשה אתו על-זאת" - וכבוא ארניה אל-ביתו

ותכחש וחשן (שנה .rad) כל-רברי, יוסף ויאנף ביוסף ארוניו עד־מאר: ויתן אתו להסגר בבית-הסהר:

ויהי אתֵּו יהוה אלהי אבותיו גם בבית-הסהר. / יימצא יוסף חן בעיני אדניו

כי יפקדהו על-כל האסורים בבית הסהר: וכל אשר עשה יוסף יצליח כי אלהים אתו: ויהי מקץ ימים וישלח מעל פניו מלך מצרים את משקהו ואת־אפהו וישלחם בבית-הסהר אשר יוסף שם: ויהי בבקר. אחר וירא יוסף אתם ופניהם אינם כתמול שלשים ויענו אתו ויאמרו הנפו חלמים חלום ואין פתר לנו: ויהי כספרם שניהם את חלומותיהם ויוכל

יוסף

לפתר להם לאיש את חלמו: ויהי כמו יפתר להם יוסף כן היה : ובשנת שתים אחרי כל-הדברים האלה ויחלם גם מלך-מצרים ולא יוכלו לפתר את־חלמו כל-חכמי מצרים: ויוכר שׂר המשקים את־יוסף בבית הסהר וידבר המשקה את־פרעה וישלח המלך ויבא את־יוסף ויספר לו את חלמו. וידע יוסף כי שבע שני שבע גדול לבוא על-מצרים ושבע שני רעב וייעץ גם עצה יוסף לפרעה וידבר לו לאמר "קח לך איש חכמה ודעת מעבריך וצויתהו לאסף בשני השבע שבע כל-השבר להיות לו : לתת לעמך בשני הרעב: ויאמר לו מלך

זוג

מצרים איננו איש חכם ממך כי־אם אפקרך על-כל ארץ מצרים ואתן תחת ידך כל אשר לי: וישימהו פרעה במרכבתו ויקראו לפניו אבי ארץ מצרים הוא :• ויתן לו פרעה גם אשה ושמה, אסנת בת-פטי־פרע

כהן אן:

:

ותחל ינה (חלל .rad) שבע שני הרעב לבוא על כל־ הארצות ותבאנה אל-יוסף מצרימה כל־ הארצות לקנות בר: וישלח גם יעקב אביו את־בניו מצרימת להבא אליו, שבר משם: ויבאו אחי יוסף ויראו את פני אחיהם ולא ידעו כי הוא : ובנימן לא עמהם זאת הפעם: וכראות יוסף אתם ויתנכר אליהם וירבו קשית אתם ויצו אתם לאמר אתן לכם את־הבר אשר בקשתם ואפיחכם (ינח .rad) לשוב אל - אביבס אם תאבו לתת לי אחר מקרבכם אסור והנשארים ההלכים יביאו שבר רעבון לבתיהם: ובשובכם אלי תביאו את־אחיכם את־הקטון: בזאת תבחנו ובזאת אדע כי אנשים ישרים אתם ולא מרגלים באים לראות את ערות-הארץ: ויעשו בני ישראל כדבר יוסף אחיו וישבו אל־אביהם וישאר במצרים שמעון תחת אחיו ויקו (קוה .rad) שם. אל * שוב אליו אחיו ובנימן אתם:

וכבר הרעב בארץ כמאר ויכלו (כלה .rad) לאכל * את-השבר וידברו בני ישראל אל-אביהם ויאמרו נלכה-נא אל-מצרים לקנות אכלה וטשנו (נטש .rad) להוריך (ירר .rad) גם בנימין עמנו כי קשה האיש אדני הארץ ולא נוכל לראות את פניו אם לא אתני אחינו הקטן: וישלח יעקב במרת רוח עם אחיו את־בנימן את בנו ידידו ויאן לבנין מנחה לאיש ארני כ-plur

. excell)

« ͹˹Թõ
 »