מצרים: ויהי כבואם מצרימה ויראו את פני יוסף ויקראו לאכל לחם עמו : ויצו יוסף את־איש אשר על-ביתו להכין (כון .rad) השלחן ולטבח: ויקריבו ליוסף בני ישראל את מנחתם וישם (שים .rad) הסכן יוסף אתם סביב לשולחן איש איש כשני חייו ער - מאר ויאכלו וישבעו : ויהי

ויתמהו

בצאתם

(יצא .rad) ויצו יוסף לסכנו לאמר בתתך השבר להם שים חשים את־כוסי הכסף בפי שק הקטן: ויעש כן האיש ויצאו אחי יוסף את העיר ופתאם שלח אחריהם את האיש. הסכנו לרדפם ולהגיד להם כי לא נמצא עוד כוס אדניו בביתו: וידברו בני ישראל לאמר הכפר עברי-ארגינו בקש אם תמצא הכוס. בשקנו: ויפתחום וימצא הכוס בשק בנימן ולא ידעו מה זאת: וישבו אל-יוסף ויפלו ארצה לפניו ויאמרו הננו עבדי ארנינו בעבור כי לא אתנו אלהינו, ולא ידענו מאומה מכל זאת: ויען יוסף ויאמר חלילה לי מהיות עבריני כלכם כי אם האיש אשר בשקר נמצא כוסי, יעברני לבדו: או יעמד יהודה אחד מהם ויען ויאמר: הקשב אונך ארני בדבר פי עברך קחני אדני להיות עברך תחת בנימן אחינו כי אני הערב את הנער מעם אבי ושמתי נפשי תחתיו, ואיך אוכל לשאת (נשא .rad) ולראות את־רע יעקב אבי הלא במרת רוח ירד בורה (locale ה) אם לא יעלה בנימן עמנו: חננו אדני על - יעקב אבינו, עברך וחנה (imp נתן .rad) להיות חפשי בנימן: כה אמר יהודה והאחרים ידברו ויאמרו איש אל אחיו, אבל אשמים אנחנו על אחינו יוסף אשר ראינו צרת נפשו בהתחננו אלינו ולא שמענו על-כן באה אלינו הצרה הזאת:

ויהי בשמע יוסף כל זאת ולא יכל עוד לחשך את קולו מבכי וישלח ממנו כל-עבדיו להיות לבדו את אחיו: ואחרי כן אשר יצאו כל האנשים המצרים ויאמר ייסף ראו יוסף אני אחיכם החי עוד אבי הזקן: וירגזו מאד מפניו בני ישראל ובראות יוסף יראתם ויתחסר וינחם את־אחיו וידבר להם ויאמר שובו אל - אבי והגידו לו כי חי יוסף והביאוהו אלי מצרימה כי שר אני בכל הארץ ההיא ואתן לאבי ולבניו את ארץ גשן ותשבו שם עם צאנכם ועם בקרכם כי בכפר בת-שמן ישוב תשבו יען כי אבי הוא: וישבו אחי יוסף אל-ארץ כנען ויגידו לאביהם כל הדברים האלה: ויתמה יעקב ולא יאבה להאמין בראשנה ברבר בניו: אז ראה העגלות אשר שלח לו יוסף בנו ותברא רוחו ויאמר הנה ברוך אני היום כי חי עוד יוסף בני עתה אקום ואראנו בטרם אמות:

ויקס ישראל. וכל-אשר לו אתו וירדו מצרימה בניו ובני בניו ובנותיו וכל-זרעו: וכל-הנפש היררת עמו מצרימה ששים ושש מלבד נשי בני-יעקב: ויולדו גם ליוסף שני בנים וכל-הנפש לבית יעקב היררת מצרימה שבעים: וכבוא ועקב במצרים ויצא יוסף לקראתו בעגלתו ובראות את ישראל אביו ויצנח מעל . עגלתו וירץ (ביץ .rad) לפניו ויפל על צואריו ויבך (בכה .rad): ויתן יוסף לאביו את ארץ גשן וישכנו שם בני ישראל ובני בניהם ויפרו וירבו ויעצמו במאד מאד ותמלא הארץ אתם עד-עת אשר הוציאם משה משם כאשר צוה אתו יהוה צבאות:

Neutestamentliche Stücke,

ohne Dagefch und Punct. diacr.

Pauli Bekehrung.

ועדנו נפח שאול גערה ורצח בתלמידי. אדני ויבא באל הכהן הגדול: וישאל מאתו אגרות לדמשק אל בתי המועדים. אם ימצא אחרים בדרך הזה אנשים 3ונשים להביאם אסורים ירושלימה: ויסע ויקרב אל דמשק ואור מן השמים האיר פתאם מסביב לו: ויפל ארצה וישמע את קול אמר אליו שאול שאול למה תרדפני: ויאמר מי אתה אדני ויאמר אדני אנכי 6ישוע אשר חורף קשה לך לבעוט בדרבנות: ויאמר ברעך ובתמהון מה תרצה אדני לעשותי ויאמר אדני אליו קום ולך העירה ויאמר אליך מה לך לעשות; והאנשים אשר נסער עמר עמדו נאלמים כשמעם את הקול ואיש לא ראו: ויקם שאול מן הארץ ותפקחנה עיניו ולא ראה את איש ויוליכהו בידיו ויביאהו אל דמשק: ויהי שלשת ימים. בלי ראות ולא אכל ולא שתה: ויהי תלמיד אחר בדמשק ושמו חנניה ויאמר אליו אדני במראה חנניה ויאמר הנני אדני: יוויאמר אליו אדני קום ולך אל הרחוב הנקרא ישר ובקש בבית יהודה את־איש שאול שמו מתרשיש 12כי הנו מתפלל: וירא במראה את-איש ושמו חנניה 13בא וישם את ידו עליו להביט: ויען. חנניה שמעתי : אדני מרבים על - האיש הזה את הרעה הגדולה אשר עשה לקדושיך בירושלים: ולו שלטון משרי הכהנים 15לאסר את כל הקראים פה בשמך : ויאמר אליו אדני :

לך כי כלי מבחור הוא לי לשאת את שמי לפני הגוים ומלכים ובני ישראל: והראיתי לו את הדברים הרבים16 אשר עליו לענות למען שמי : וילך חנניה ויבא17

אל-הבית וישם. את ידיו עליו ויאמר שאול אחי שלחני אדני ישוע הנראה אליך בדרך אשר באת בה להביטך ולהמלאך רוח הקדש: ויפלו פתאם מעיניו כקשקשים ויבט פתאם ויקם וירחץ: ויקח אכל ויתחזק 18 ויהי שאול עם התלמידים אשר בדמשק ימים אחדים :19 ויקרא את - המשיח פתאם בבתי - המועדים כי20 בן־אלהים הוא: ויתמהו כל השמעים ויאמרו הלא21 זה המאבר בירושלים את הקראים בשם הזה ובא22 הנה להביא אתם אסורים אל ראשי הכהנים: ושאול הולך וחזק ויהם את היהודים הישבים בדמשק ויורה כי זה המשיח:

Des Ananias und der Sapphira
schneller Tod.

Act. 4 u. 5:

ויהי לב אחד ונפש אחת להמון אשר האמינו ולאIV32

אמר איש על קנינו כי לו לבדו הוא והכל לכלם היה : ואביון אין בקרבם כי לאשר היו להם שדות ובתים34 מכרו והביאו את-מחיר הנמכרים: וישימו לרגלי35 המלאכים ופזר נתן לאיש איש כפי מחסורו: ואיש אחד ושמו חנניה ואשתו שפירא מכר VI את קנינו: ויקוו מן המחיר ואשתו ידעה את הדברג ויבא את חלקת המחיר וישם אתו לרגלי המלאכים: ויאמר פטר חנניה למה מלא השטן את־לבבך לשקר3 ברוח הקדש ולקחת מן מחיר השדה: הלא שבת ישבן עמך ואחרי המכרו בירך הוא למה שמת את הדבר

הוה בלבבך לא באנשים שקרת כי אם באלהים: 5וכשמע חנניה את אלה נפל ויגוע ותהי יראה גדולה 6על-כל-שמעי אלה: ויקמו הבחורים ויגלמו אתו דוישאהו חוצה ויקברו אתו: ויהי כשלש עתים ותבא אשתו ולא ידעה מה - נהיתה: ויען אתה פטר אמרי עלי אם מכרתם את השרה בזה ותאמר כן בזה: ויאמר , אליה פטר למה יאתם ביניכם לנסות את רוח אדני : הנה רגלי המקברים את אישך לפתח ונשאיך חוצה: 10ותפל פתאם לרגליו ותגוע ויבאו הבחורים וימצאה וגמתה וישאוה ויקברו אתה עם אישה: ותהי יראה גדולה על-כל-הקהלה ועל-כל-שמעי אלה:

VIS

וסטיפון. מלא אמונה וגבורה עשה אותות ומופתים סורבים בקרב העם: ולא יכלו לעמר על - החכמה IIוהרוח אשר דבר בה: אן יכרו את־אנשים בסתר לאמר שמענו אתו מדבר דברי גדופים במשה ובאלהים: פנויהמו את־העם ואת הזקנים ואת הספרים ויבאו וויתפשו אתו אל-הסנהדרין: ויקימו עדי שקר לאמר לא חדל איש זה מדבר דברי גרופים במקום הקדש 14 הזה ובתורה : כי שמענו אתו אמר כי ישוע הנצרי ההוא יהרוס את המקום הזה: ויחלף את הדרכים 15אשר נתן לנו משה: ויביטו אליו כל-היושבים בסנהדרין ויראו את פניו כפני המלאך ויאמר הכהן הגדול. הכנים אלה: וירבר

VII 1

51להם לאמר

קשי, ערף וערלי לב. ואזנים

52בכל עת תריבו ברוח הקרש כאבותיכם ככם: את־מי מן הנביאים לא רדפו אבותיכם ויהרגו את אשר