זרתי. זרתו. זרתינר. מערותיהם. • מערות

מערותיכם.

מערותיך.

חזקתי. : חזקתך.. חזקתו. חזקתה. חזקתכם.

תוכחותי ; תוכחותיך. : : תוכחותיכן.. תוכחותיך.

VII.

Säße ohne Vokale mit Dagesch forte und dem diakritischen Punkte.

שם יהוה יהי קדוש לעולם ועד ואדיר בכל - נפלאותיו: כל הארץ מלאה כבודו ומעשיו השמים וכל צבאם. בראשית עשה אלהים את־הארץ את השמים והשמש והכוכבים והירה ברקיע השמים ויברא יהוה גם כל חית השדה ואת האדם אשר קרא לכל הדבר שמו: ויבא יהוה את האדם בגן עדן ויפל עליו תרדמה וכשכבו בשנה לקח אלהים אחת מצלעותיך ויעש לו עזר כדמותו: : ויקרא האדם את שמה אשה: ויתן יהוה כחסדו להם לאכל מכל עץ הגן ומעץ שתול בתוך הגן לא יתן לאכל להם כי אם יצוה אתם לאמר, ביום אכלכם ממפר מות תמתון: אז יגש הנחש, אל האשה וידבר לה לאמר אכלו מן העץ הזה כי אני אמר לך ביום אכלכם תחיו ותדעו טוב ורע : : ויתע (תעה .rad) הנחש את האשה והאשה התעתה אתי אישה ויאכלו מפרי עץ אשר צוה אתם יהוה אל תאכלו מפפר: וירא .fut. apoc. N (ראה) להם יהוה ויגער בהם וינסון

(כוס .rad) האדם ואשתו מפני קול גערתו : ויסגר אלהים אתי פתח הגן לפניהם וישם את כרוב אצל הפתח ויהי לו חרב

להבה : ולא יוכלו האדם ואשתי לבוא עוד אל - גן-עדן:

ותהר חוה אשת האדם ותלד את־קין בנה בכורה ותהר עוד חוה ותלד את הבל אחיו והבל היה איש רעה צאן וקין אחיו היה איש עבד אדמתו: והבל היה צדיק לפני יהוה מקין אחיו יען כי ישר לבו, ומעשיו כרצון אלהים: ויהי כאשר הקריב הבל את מנחתו ליהוה וישע (שעה) יהוה אל הבל ואלי מנחתו וקין תועבת יהוה: ויחר (חרה) אפו בהבל אחיו ויצפן לו ויהרגהו (ויהרגנו .cber mit | epenth) בהיותו לבדו : קין ארור לפני אלהים:

והי

ויהי רשע האדם על-כל-פני הארץ וייסרם (יסר) יהוה ולא ישמעו : וינחם יהוה, כי עשה את האדם בארץ ויתעצב בלבו: ויאמר יהוה אמחה את האדם אשר בראתי מעל פני האדמה מאדם עד בהמה עד-רמש ועדי עוף השמים כי נחמתי כי עשיתים: ונח לבדו מצא חן בעיני יהוה כי צוה אתו אלהים לאמר עשה לך תבת עצי כפר ותעש קפים את התבה וכפרת אתה מבית ומחוץ בכפר: כי הקימתי אתך בריתי ותבא אל-התבה אתה ובניך ואשתך ונשי בניך אתך: ומכל הבהמה ומכל העוף יבאו שנים שנים אל-התבה להושע מן־ המבול אשר לבא אל-הארץ: ויעש נח כאשר צוה אתו וכבאו אל - התבה ויהיו מי המבול על - הארץ

אלהים:

ויבקעו כל מעינות תהום רבה ויפתחו ארבות השמים: ויהי המבול ארבעים יום על הארץ וירבו המים וישאו את־התבה ותרם מעל הארץ ויכסו כל-ההרים הגבהים תחת כל-הימים: וימת כל בשר אשר נשמת רוח חיים באפיו וישאר אך נח ואשר אתו בתבה: והמים עמדו על-הארץ חמשים ומאת יום: ואחרי הדברים האלה וישבו המים מעל הארץ הלוך ושוב ויחסרו המים מקצה חמשים ומאת יום:

ויפתח

והיונה

נח את חלון התבה וישלח את הערב: וישלח גם אתי היונה לראת אם קלו המים מעל פני האדמה: שבה אל-התבה כי לא מצאה מנוח לרגליה: ואחרי שבעת ימים ויוסף נח לשלח את היונה ותשב אליו ובפיה עלה זית: וישבר עוד שבעת ימים אחרים ובשלחו את היונה זאת הפעם לא שבה אליו: וירא נח מקץ ימים כי חרבו פני האדמה ויצא מן - התבה הוא ואשתו ובניו וכל בשר אשר אתו בתבה: וכצאתו מן התבה ויבן נח את־מזבח ליהוה ויקרב מכל בשר ויעל עלות במזבח: וישע אלהים אל-נח ואל-כלביתו וידבר אלהים לאמר הנני מקים עתה את בריתי אתכם פרו ורבו ומלאו את־הארץ כי לא אוסיף לאבד כל בשר ואת קשתי שמתי על רקיע השמים לאות בריתי ביני ובינך :

ויפרדו בני נח על-כל-פני האדמה ויולד לאחד מהם את־כוש ולכוש יולד את נמרד ובמרד היה גבור ציד לפני יהוה ויחל נמרד להיות גבור בארץ וראשית מלכותו בבל אשר יצא משם אשור ויבן נינוה ולכל הארץ שפה אחת ויבאו בארץ שנאר וידברו איש אל רעהו לאמר הבה נעשה לנו שם

ונבנה לנו עיר ומגדל אשר ראשר יגע בשמים למצא רע אתי אחיו כי לא יודעים נחבר אם נפוץ על פני כל הארץ: ויהי בעשותם כן וירד יהוה ויבל לשונם ויפרדו בכל-הארץ:

ויהי תרח בן־שבעים שנה ויולד את־אברם את נחור ואת הרן ויהי כמות הרן לפני תרח אביו ויקח תרח את אברם בנר ולט בן-הרן בן-בכר. ואת שרי כלתו אשת אברם בנו ויוציאם מאור ויבא אתם אל הרן לשכן שם: ויהי דבר אלהים אלאברם לאמר לך לך מארצך אל ארץ נכר אשר אראך כי אברכך ואעשך גרי. גדול: ויעש אברב. כאשר צוה אתו יהוה ויצא מן הארץ הזאת ויבא וישב כפר בית-אל:. וכהיות רעב בארץ וירד מצרימה לשכן שם: ושרי אשתו. היתה יפתי מראה ויקחה מלך מצרים לאשה בעבור כי אמר אברם אחתי היא ולא אשתי: ואחרי כן אשר ידע המלך את-כל-האמת

קרא לאברם ויגער בו ויתן לו אשתו ויוצאהו ממצרים רעמיר יצא גם לט ויבאו שניהם אל בית-אל אשר שכנים שם המה

.. ויהיו אנשים עשירים אברם ולט ורכושם רב ולא יוכלו לשבת יחדיו ויפרד לט ממנו ויבחר לו את כל ככר הירדן ויאהל עד סדם: ואברם בא לשבת באלני ממרא אשר בחברון ויבן שם מזבח ליהוה: "ואחרי הדברים האלה בא כדרלעמר ועמו המלכים החברים ויכו את-מלך-סדם ואת

המלכים אשר אתו בעמק השדים ויקחו את כל אשר למלךי סדם ויקחו גם לט בן אחי אברם וכל-אשר-לו: וידע אברם ויצא ועמר עבדיו כשמנה עשר ושלש מאות ויך. ( .futur. apoc ככה .Hiph) את המלכים ויפלט את־לט יושיבהו ואתו גם את־ הנשים ואת העם: ולא יקח מאומה אברם מן השלל כי אם נתן כל-דבר לאדניו.

וידבר יהוה אל-אברם לאמר הנני מקים את בריתי אתך ואתן את-כל-הארץ הזאת לזרעך ומנהר מצרים עד הנהר הגדול נהר פרת הוא נחלתו : ותהי עקרה שרי אשת אברם ותתן לו את-הגר המצרית שפחתה לאשה ותהר הגר ותלד את ישמעאל: ואחר שלש עשרה שנה ותהר גם שרי ותלד אתר יצחק : ויקרא אלהים לאברם אברהם יען כי היה. אבי. המון

גרים ואת-שם שרי קרא יהוה שרה יען כי ברוכה היא:

ויהי אברהם איש צדיק וירא אלהים בכל מעשיו וינס יהוה אתו לראות אם אהב אלהים בכל-לבו וידבר לו לאמר לך-לך אל־ארץ המוריה והבא שם אתך גם יצחק בנך אתי היחיד להעלותו שם לעלה אל - ההר אשר מגיד אני לך : וישכם אברהם והלוך ילך ויבא אל-מקום אשר הגיד לו יהוה: ויהי כשלח אברהם את-ידו לשחט את־בנו את יחידו ויקרא אליו יהוה לבלתי שלח את ידו אל-הילד כי ידע אלהים

עתה כי אהב אברהם את-יהוה מבכר: